התפתחות הטכנולוגיה בשנים האחרונות הביאה עימה הרגלי שימוש חדשים בטלפונים חכמים, במסכי מגע ובמשחקי טלוויזיה, וכל אלו מובילים את הילדים לידי התמכרות למסכים, וכן לחרדה חברתית המתבטאת בהימנעות מיצירת קשרים בין־אישיים והתבודדות.
לעומת זאת ניכר כי ילדים בעלי חרדה חברתית נוטים לקיים קשרים חברתיים משגשגים באופן מקוון, ובשל כך מעדיפים להישאר בביתם ולהתבודד, מאשר לצאת החוצה ולהתנסות במצבים הדורשים ביטוי של כישורים חברתיים. גיבוש ערך עצמי חיובי קשור במידה רבה ליחסים בין־אישיים המתקיימים בתוך קבוצת השווים, ולכן התפתחות הטכנולוגיה הניידת המאפשרת גישה בלתי מוגבלת לאינטרנט ולרשתות החברתיות, ללא גבולות מקום וזמן, מקשה מאוד על ילדים ובוגרים כאחד בכל הקשור בגיבוש וטיפוח ערך עצמי. תופעת ריבוי המולטימדיה, החושפת ילדים ונוער למסכים למשך שעות רבות ביום, גורמת לתסמינים של רגזנות, גריות יתרה, בעיות בריכוז, התקפי זעם, התמוטטויות עצבים תדירות והתנהגות מתעמתת־ממרה, או בשמה הכולל ע"פ ספר האבחנות הפסיכיאטרי 2013 - הפרעת וויסות רגשי ומצב רוח רגזני D.M.D.D
"תוציאו את הילד מהמסך!"
דאנקלי (2017) מחברת הספר "תוציאו את הילד מהמסך!", פסיכיאטרית במקצועה וחוקרת את תופעת המסכים והשפעתם על ילדים בעשרים השנים האחרונות, מצאה קשר ישיר בין שימוש תדיר במסכים לבין מגפת אבחוני הפרעות הקשב, התרבות הבעיות הנפשיות והחמרת בעיות ההתנהגות בקרב ילדים ונוער. היא כינתה תופעה זו כ"סינדרום המסכים האלקטרוניים ESS המביאה את הילדים לידי עוררות יתר ולעומס קוגניטיבי המייצר נזק מתמשך למערכת העצבית של המוח. מצב דחק זה משפיע ישירות על האונה המצחית במוח האחראית על התפקודים הניהוליים של האדם.
שימוש בלתי מווסת במשחקי מסך מביא את הילדים לידי התמכרות של ממש ואף ביטויים של התנהגות הישרדותית – מצב בו הילדים נמצאים בתודעה הישרדותית כשל חיה בטבע – המאופיינת בהתנהגות של "הלחם או ברח".
מה השפעות המסכים על הילדים?
ילדים נמצאים רבות במרחב הווירטואלי המשחקי, נוטים להגיב לעיתים קרובות לאירועים שוליים באופן קיצוני, אגרסיבי ושאינו מותאם למקרה. על פי אבחנת ה- ESS לילדים אלו מאפיינים ותסמינים של שינויים קיצוניים במצבי הרוח, ביטויים של חרדה, קשיי התנהגות וקשיים חברתיים. ביטויים אלו הנוצרים בשל עוררות היתר הנובעת ממערכת עצבים מגורה יתר על המידה, גורמים לאי-תפקוד בבית, במסגרת החינוך ובקרב החברים.
עם זאת, אי אפשר לומר שקשיים אלו הנזכרים מעלה, הינם נחלתם של ילדים בודדים בלבד, מדובר בתופעה רווחת בבתים רבים בישראל. הורים רבים מבקשים לדעת כיצד למנוע או לווסת את השימוש המוגזם במסך משום שהם עדים יום-יום להתנהגותם של הילדים: תגובות הילדים בסמוך לעיסוק במסך הן חריגות, קשות ואגרסיביות באופן שאינו הולם את הסיטואציה. התקפי הזעם, הרעידות והתמוטטויות העצבים הקשורות לכך שהפסידו במשחק או שאסרו עליהם שימוש במחשב, הן תופעות שהורים רבים יכולים להזדהות איתן ולכן נושא זה חשוב מאד לדיון ושיח, כי הוא עוסק בבריאות של ילדינו, באתגר ההורות בדור הזה, וכן ביכולת ההורים להשפיע לטובה על ילדיהם.
לסיכום:
עלינו להיות קשובים לצרכים ההתפתחותיים של הילדים, לא לרצונות הילדים, ולווסת בעבורם את השימוש במסכים מתוך היותנו אחראים הבלעדיים לבריאותם, ולעיתים עלינו לעשות צעדים דרמטיים בנושא זה בכדי להשיב את ילדינו אלינו, את שמחת החיים לחיק המשפחה ולהתחיל מחדש.
כותב המאמר: אייל גל, M.A בחינוך - מומחה בהקניית מיומנויות חברתיות והתנהגותיות לילדים. מחבר הספר "ילדי ההליקופטר" ומייסד מרכז "גלגל הצלחה".