נושא קשיי ההתנהגות בקרב ילדים ונוער הפך לאחרונה לנושא המטריד הורים רבים ואף את מערכת החינוך בישראל.
כולם עוסקים בשאלה "איך להתמודד עם בעיית התנהגות בקרב ילדים?".
בשנים האחרונות הנושא של בעיות התנהגות אצל ילדים נחקר לעומק ונבחנים מענה הולם ודרכי התמודדות באמצעים מגוונים: פסיכולוגים, קבוצות חברתיות לילדים, טיפולים רגשיים במגוון תחומים, תוכניות התנהגותיות, הכשרות להורים.
מתוך צורך זה נוצרה מציאות רוויית אנשי מקצוע הנותנים מענה ותמיכה להורים ולילדים בתחומי החינוך והטיפול בבעיות התנהגות. זאת להבדיל מבעבר, כ־30 שנים קודם לכן. אז ילד ידע להבחין היטב בין התנהגות חיובית לשלילית.
מיומנויות חברתיות לילדים נרכשו מוקדם ובקלות רבה והיו טבועות בהם. אלו הושגו מעצם ההתנסויות החברתיות שהתרחשו במהלך ההפסקה בית הספר או בשכונה דרך משחקים המשפרים יכולות של תקשורת בין-אישית והתמודדות חברתית.
לא היה אז גורם שעלול לשבש את המיומנויות האלו ואת תרגולן – והכוונה למבוגר כגורם שלישי, סמארטפון, קונסולת משחק או כל מסך אלקטרוני אחר.
כל אלו עומדים כחוצץ בין הילד לסביבתו ומשפיעים רבות על היווצרותן של מיומנויות התקשורת שלו.
מצד מערכת החינוך, נושא ההתמודדות עם בעיות ההתנהגות בבית הספר (וגם בגיל הרך) נתפס לא פעם כביקורת כלפי תפקוד של הורים מול התנהגות ילדיהם, אשר מאפשרים את היווצרותה והתחזקותה של בעיית ההתנהגות אצל הילד במסגרות החינוך ובבית.
מצד הורים הנושא נתפס כביקורת כלפי המערכת שאינה מתמודדת עם ילדיהם בצורה המיטיבה עימם, בהתאם להשקפת עולמם.
אז איך להתמודד בעיית התנהגות אצל ילדים?
כך נוצר שיח מרכזי על אודות קשיי המערכת והתמודדות הורית עם ילדים בעלי קשיי התנהגות:
ילדים שאינם שולטים בזעמם עד התפרצויות זעם, אלימים ומתנגדים לקבל הצבת גבולות.
ילדים מופנמים, ביישנים באופן חריג וחרדים.
ובעצם, שני קצוות אלו מבטאים את תחושת מסוגלותו העצמית והחברתית של הילד, באשר ליכולתו להתגבר על האתגרים הניצבים בדרכו.
"ילדי ההליקופטר" הם תוצר של הורות מודרנית שלעיתים מגוננת ומתערבת מדי בחיי הילדים. סגנון הורות זה שואף לפתור לילדים את בעיותיהם, ובכך הם אינם נדרשים להתמודד עם קושי ולחוות תסכולים. ומשום שהם אינם מתורגלים בהתמודדות עם מצבים שאינם "מתיישרים" לרצונותיהם, יכולתם לווסת את רגשותיהם נפגעת.
ההשפעה הזו בולטת באינטראקציות חברתיות של הילד מול חבריו, ביכולתו לקבל את סמכות המורה וכן באופן תפקודו בבית ובתקשורת מול הוריו ואחיו.
הורות זו קיבלה בעשור האחרון כינוי ומעמד אקדמי - "הורות הליקופטר". ילדיהם של הורי ההליקופטר, המתמודדים עם אתגרי החיים בזירה חברתית שבה לכל ילד יש הליקופטר משלו שמגן ומגונן עליו, אינם נדרשים להתמודד ולצלוח את המשברים שלהם בעצמם וזקוקים לסולם ההליקופטר נגיש ותדיר בהתאם למצבם הרגשי הסוער שעלול להתפרש בתור הפרעת התנהגות.
ילדי ההליקופטר רוצים להצליח לבדם אך הם אינם מסוגלים, האופן בו הסביבה הגיבה לקשיים ולמצוקות שלהם, יצרה עבורם חוויית מסוגלות נמוכה וחוסר אונים שמוביל אותם מפעם לפעם לתסכולים גבוהים המתבטאים בהתקפים, אובדן שליטה, התפרצות אלימות, אמירות בוטות הנשלחות כחיצים לכל מי שיעז לעמוד מולם ברגע הקושי ואף התמוטטויות עצבים כאשר הם הסביבה איננה מתיישרת עם רצונותיהם.
מה עושים עם קשיים התנהגותיים אצל ילדים?
ראשית הורים יקרים, עלינו להבין כי המורים האמיתיים של הילדים שלנו הם אנחנו. לא צריך ללכת רחוק; התקשורת שאנו יוצרים בסביבתם הביתית היא התקשורת שהם לוקחים עימם כמיומנות גם באינטראקציה חיצונית. ולרוב זה נחלק לשניים:
הילד שחווה תקשורת המורכבת מכעסים, צעקות ועלבונות, יפעל באותה צורה בסביבתו החברתית.
הילד שחווה מהוריו תגובות מידתיות וחברתיות, יפעל בהתאם למה שחווה ורכש בבית.
עם זאת, יש מקרים יוצאי דופן שבהם תכונותיו וקשייו האורגניים של הילד מאפילים על ניסיונות הבית להשפיע על התנהגותו.
חשוב לזכור שיש לנו השפעה רבה על אופן התמודדותם של ילדינו ובהקניית עולם הערכים שלהם, אך עם זאת גם יכולותינו כהורים הן מוגבלות – אז אל נא נרגיש כה אשמים במצבים הקיצוניים של החיים.
נדאג לעשות את הטוב ביותר שאנו מבינים, ניהיה נכונים ללמוד כדי לשפר את יכולת הילדים שלנו, אך לא נתייסר ונחוש אשמה כאשר נראה כי הילד פועל על פי צו מצפונו ולא על פי צו מצפוננו.
אם גם אתם מנסים להבין איך להתמודד עם בעיה בהתנהגות אצל ילדים - זכרו שהחינוך לא מתרחש בנקודה אחת בזמן והשפעות החינוך אינן מופיעות בזה הרגע. לכן סבלנות בחינוך, גם במצבים של קשיים התנהגותיים אצל ילדים, הוא אחד מהמצרכים החשובים ביותר שעלינו להצטייד בהם כהורים וכמחנכים.