בכדי להבין מהי למידה חברתית-רגשית נשתמש בשלוש הגדרות רחבות ועדכניות של חוקרים מובילים בתחום הרגשי-חברתי:
1. "בהכללה, למידה רגשית־חברתית מתייחסת לתהליך שבו תלמידים לומדים ומיישמים מערך של כישורים חברתיים, רגשיים, התנהגותיים ותכונות אופי הנדרשים להצלחה בבית הספר, בעבודה, במערכות יחסים ובחיים האזרחיים (Elias et al., 2019).
2. יכולות רגשיות־חברתיות הן הכישורים, הידע, העמדות והנטיות הרגשיות־חברתיות הנחוצים לשם הצבת מטרות, הסדרת התנהגות, בניית יחסים ועיבוד וזכירה של ידע בתוך הקשרים המוכוונים לטיפוח יכולות אלו (Jones & Kahn,2017).
3. יכולות רגשיות־חברתיות כוללות תהליכים רגשיים כמו ויסות רגשות וגילוי אמפתיה, כישורים בין־אישיים כמו יכולת חברתית והבנת נקודת מבט של אחרים, ויסות קוגניטיבי ובכלל, גמישות קוגניטיבית ומנטלית (Berg et al., 2017).
נראה שלמסגרת המושגית של CASEL (Collaborative for Academic, Social, Emotional Learning) יש את ההשפעה הגדולה ביותר על מערכות החינוך בעולם. המודל של CASEL משלב מיומנויות כגון יכולת לזהות רגשות של עצמי ושל האחר, ביטחון עצמי, אופטימיות ודפוס חשיבה מתפתח.
מודל SEL נחלק לחמישה תחומים:
1. מודעות עצמית (Self-awareness) - היכולת של אדם לזהות את רגשותיו, מחשבותיו וערכיו ואת האופן שבו הם משפיעים על התנהגותו. היכולת להעריך נכון חוזקות ומגבלות, לחוש ביטחון עצמי, אופטימיות ולסגל דפוס חשיבה מתפתח. בתחום זה נכללים בין היתר הבנה של סיבות ונסיבות שגורמות להרגיש בצורה מסוימת, שיּום של רגשות )גם של אחרים(, הבנה של הצרכים שלי ושל אחרים, קבלה עצמית ואמון ביכולת.
2. ניהול עצמי (Self-management) - היכולת של אדם לווסת את רגשותיו, מחשבותיו והתנהגותו בסיטואציות שונות. ניהול יעיל של דחק, שליטה בדחפים, יכולת להנעה עצמית והיכולת להציב מטרות אישיות ולימודיות ולפעול להשגתן. בתחום זה נכללות בין היתר שליטה בתוקפנות ובהתנהגות הרסנית ואנטי־חברתית, התאמה של התנהגות על פי משוב, הנעה עצמית חיובית, שאיפה למיצוי פוטנציאל ותפיסה אופטימית.
3. מודעות בין־אישית וחברתית - (Social awareness) היכולת לגלות אמפתיה לאחרים ולהבין נקודת מבט שונה. היכולת להבין נורמות חברתיות ומוסריות של התנהגות, לזהות משאבים של המשפחה, של בית הספר ושל הקהילה ולהישען עליהם. בתחום זה נכללים בין היתר הערכה למגוון ולשֹונּות, מתן כבוד לאחרים, הקשבה, רגישות ואמפתיה לרגשות של אחרים, שליטה בדחפים, ניהול דחק ומשמעת עצמית.
4. מיומנויות ביחסים בין־אישיים (relationship skills) - היכולת ליצור ולתחזק מערכות יחסים בריאות ומתגמלות עם אחרים ממגוון קבוצות חברתיות־תרבותיות, לקיים תקשורת ברורה וקשובה עם אחרים, לשתף פעולה, להתנגד ללחץ חברתי שלילי, לנווט קונפליקטים, לסייע ולבקש סיוע.
5. קבלת החלטות אחראית (responsible decision making) - היכולת לבחור בחירות מושכלות, מוסריות ומועילות בכל הנוגע להתנהגות אישית ולאינטראקציות חברתיות, להעריך הערכה ריאלית תוצאות אפשריות של פעולות, להתחשב ברווחה האישית וברווחתם של אחרים. בתחום זה נכללים בין היתר ניתוח מצבים, פתרון בעיות, רפלקציה ואחריות מוסרית. ההתייחסות לאחריות מוסרית משקפת את העובדה שמסגרת מושגית זו, כמו האחרות, כוללת תערובת של מיומנויות, נטיות וערכים. ברור, למשל, שאחריות מוסרית אינה מיומנות במובן המקובל והצר של המילה, ולעומת זאת היכולת לבחור בחירה מועילה הנוגעת להתנהגות אישית, עשויה להיות מיומנות קונקרטית.
אם עניין אתכם לקרוא על למידה רגשית-חברתית SEL, אול יעניין אתכם גם לקרוא על:
מקור: http://education.academy.ac.il/SystemFiles/22-9-20%20SEL%20all.pdf
Comments