Search
  • אייל גל

איך לעזור לילד מבחינה חברתית?

Updated: May 20

הנושא של קשיים חברתיים אצל ילדים לא יורד מסדר היום. מדברים רבות על הילד והילדה שחוו חרם קשה, מדברים על בריונות וקשיי התנהגות של ילדים הנלווים לכך, מבקרים רבות את אוזלת ידה של מערכת החינוך, מדברים על חינוך מבית ועל סגנון ההורות שהשתנה, אך לא מדברים מספיק על הכישורים שעל ילדינו לרכוש בכדי לפתח מיומנויות חברתיות ראויות בכדי להתמודד עם אתגרי החיים המורכבים והזירה החברתית של בני גילם.


מה שרבים מההורים שמחפשים איך לעזור לילד מבחינה חברתית לא יודעים זה שכישורים חברתיים אצל ילדים הם לא רק האופן שבו הילד מתמודד בחברת בני גילו או מעמדו החברתי, כי אם גם כיצד חווה כישלונות ותסכולים, כיצד מגיב לגבולות וכללים, כיצד הוא מתייחס לדמויות הסמכות שלו בביה"ס או להוריו בביתו, האם הוא יודע לדחות סיפוקים, לפתור בעיות ולקבל החלטות? כי בעצם הכול קשור אחד לשני.


אין הילדים חיים באי בודד, אלא הם חלק מחברה שלה דרישות, צרכים ודינאמיקה חברתית עדינה והילד שיידע לזהות אותה ולהגיב בצורה המותאמת ביותר לכל אתגר ובעיה שפוגש בחייו, הוא הילד שיש לו מיומנויות חברתיות גבוהות והוא זה שיצליח לכבוש פסגות בבגרותו.


אם אתם עוסקים בשאלה "איך לעזור לילד מבחינה חברתית?", זכרו כי המודלים המשמעותיים ביותר לאינטראקציה חברתית ראשונה הם ההורים וכיצד שהם יפעלו לנוכח משברים כך הילד, ברוב המקרים, ילמד שיש לפעול. למידה חברתית זו חשובה להתפתחותו של הילד ולאופן בו יתמודד בזירה החברתית של חייו, ועל כן יש להקנות לו כישורים רגשיים וחברתיים מפותחים.


קשיים חברתיים אצל ילדים - איך לעזור לילד מבחינה חברתית?

במאמר זה אתמקד בשאלה "איך לעזור לילד מבחינה חברתית?". אחלק את הכישורים החברתיים שעל הילדים לרכוש לארבעה תפקודים ומיומנויות הכרחיים:


1. תפקודים ניהוליים

התפקודים הניהוליים מצויים באונה המצחית של האדם ומבין התפקודים הרבים שלה ניתן למצוא גם כישורים של קבלת החלטות ופרשנות חברתית, פתרון בעיות וגמישות מחשבתית, שימור מוטיבציה לאורח משימה ומיקוד קשב, זאת לצד יכולת דחיית סיפוקים וויסות רגשי.


לדוגמא: בכדי לחזק יכולת של גמישות מחשבתית, פתרון בעיות וקבלת החלטות יש לפתח שיח רציונאלי עם הילד המנתח מצבים חברתיים תוך בחינת המקרה על שלל אפשרויות הבחירה והבנת ההשלכות הצפויות לאחר בחירתו של הילד לנוכח המקרה.


מבין האפשרויות שיש ללמד את הילד:

  1. בחירת הלב – האימפולסיבית – מה בא לי לעשות לו לא היו חוקים כלל?

  2. בחירת כללי המקום – המסגרתית – מה אני צריך לעשות ומה מצופה ממני?

  3. בחירת הדבר הנכון לעשות – בחירה חברתית רגישה לזולת הרואה את צרכיו ומוצאת את הגמישות והאיזון שבין רצונותיו של הזולת לבין רצונותיי שלי.


2. אימפולסיביות ודחיית סיפוקים

אימפולסיביות הינה תגובה רגשית ומיידית למקרה ללא יכולת של השהיית תגובה או הפעלת שיקול דעת מצד המגיב. ילד אימפולסיבי יתקשה גם כן באיפוק והתמודדות עם מצב בו עליו לדחות סיפוקים. ילדים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז A.D.H.D מתקשים לרוב באיפוק, בהשהיית התגובה ונוטים להגיב לגירויים באופן פיזי ומיידי המתפרשים על ידי הסביבה החברתית כהצקות וכחדירה למרחב האישי של האחר.


דבר המוביל לקשיים חברתיים אצל ילדים ולדחייה בהמשך.


לדוגמא: כדי לאמן את הילד באיפוק ושליטה רגשית יש לנהל עימו תקשורת שאיננה נותנת מקום לשיח צעקני, לגידופים ולחדירה למרחב. "כשאני צועק שומעים אותי, כשאני מדבר מקשיבים לי" (כלל מתוך התקנון החברתי אותו לומדים הילדים בחדר הפעילות של "גלגל הצלחה") כהורים עלינו ליישם זאת ולהימנע מתגובה רגשנית ואימפולסיבית ובכך להוות מודל לשיח ראוי בין אנשים, ללא צעקות, בכי ותנועות גדולות. ככל שנתמיד ביישום תקשורת זו עם ילדינו כך ימתנו את האימפולסיביות.


3. וויסות רגשי

יכולת הילד לשלוט בדחפים, בכעסים, לרסן עצמו בעת שחווה טלטלה רגשית והתקף זעם, לדעת לזהות רגע לפני שהוא נכנס להתקף זעם חסר מעצורים ואובדן שליטה, למצוא דרך לא להיכנס לכך, או במקרה אחר כשזה כבר מאוחר, לדעת לקבלת החלטות נכונות בשעת המשבר, באופן שייטיב עימו ועם הצד השני בסיטואציה מתוך הבנת ההשלכות של בחירותיו.


דוגמא: בכדי לחזק את הוויסות הרגשי של הילד עלינו ללמדו מודעות עצמית לקשיים חברתיים אצל ילדים. לדעת לנהל שיח רגשי על קושי שחווה, וכן ללמדו אילו כוחות/חוזקות קיימים בו שעשויים לעזור לו להתמודד עם קשייו בעת שחווה אותם. מודעות עצמית הינה חלק מרכזי המהווה בסיס לכל תהליך ושינוי שנו רוצים ומייחלים שילדנו ירכוש ויחווה.


במקרה זה, בכדי ללמד ילד לנהל שיח רגשי עלינו להיות הראשונים המנהלים עימו שיח זה ובכך ומהווים לו מודל. לדוגמא, בכדי לעודד אותו לספר לנו חווייה רגשית לא נעימה שחווה, נוכל להרגיל אותו לכך שאנו מספרים לו על חווייה שחווינו בעבודה ולשתף אותו בלבטים ובאופן החבירה שלנו. תקשורת זו במוקדם ובמאוחר תאפשר לו צוהר לשיתוף רגשי ובעתיד לוויסות.


כמו כן, יכולת, ריסון עצמית זקוקה לתנאים בכדי להתפתח. על ההורים לדעת לבחור את המקרים בהם הם מגיבים להתנהגותו של הילד, ולבחור את הזמן. תגובה מיידית למקרה שקורה באותו הרגע מסלימה את המקרה ואת התנהגותו של הילד ולא מלמדת אותו דבר מלבד שזו הדרך היחידה להתמודד עם תסכול.

לכן יש להגיב בעת שאנו, ההורים, כבר רגועים, הילד כבר לאחר המקרה ובכך נוכל לנהל שיח על מה שארע באופן הנכון והמדויק יותר. וגם תגובתנו קשה ככל שתהיה תתקבל הרבה יותר טוב מצד הילד, מאשר לו צרחנו אותה בעת שקרתה. זכרו! בחינוך, מכים על הברזל בעודו הוא קר.


4. תחושת מסוגלות עצמית

יכולת הילד לגשת לאתגרים שנראים לו קשים ומאימים באופן בבריא, קל ומסתגל, מתוך הבנה כי יש להתמודד עם קושי ולא לברוח ממנו, וכי כל ניסיון בהתמודדות מחזק אותו ומשפר את יכולתו להשיג את רצונותיו בעתיד. ככל שהילד מתנסה ומתמודד יותר ויותר כך מפתח חוויית ערך עצמית חיובית, ביטחון עצמי ומסוגלות עצמית גבוהה. קשיים חברתיים אצל ילדים וקשיים בכלל הינם תסכולים. יש לוודא כי התסכולים עימם מתמודדים הילדים סבירים וראויים לגילם ויכולתם.


בעת שילד מתמודד עם תסכולים גדולים מידי, הוא מפסיד מראש, לא מנסה וחווה את עצמו כנחות, על כן יש לראות את יכולתו של הילד וצרכיו הרגשיים. ילד המתמודד עם תסכולים גדולים מידי עלול לבטא התנהגות מפנימה – סגירות, בריחה ואי שיתוף בקושי שחווה, או לחילופין התנהגות מחצינה – התקף זעם, אובדן שליטה ואגרסיביות אלימה המופנת לסביבתו בשל התסכול שחווה ואי יכולתו לווסת את רגשותיו. עלינו להעניק לילדינו חוויות תסכול סבירות לצד חוויות הצלחה מרובות.


למצוא את המקומות בהם הילד זקוק לקושי בכדי להתמודד איתו ולפתח את השרירים המנטליים שלו, ומקומות בהם הוא זקוק להצלחות כדי לבנות את הערך העצמי שלו.


כותב המאמר: אייל גל, M.A בחינוך - מומחה בהקניית מיומנויות חברתיות והתנהגותיות לילדים. מחבר הספר "ילדי ההליקופטר" ומייסד מרכז "גלגל הצלחה".


198 views0 comments