איך תדעו שלילד שלכם יש קשיים חברתיים?

כשאנו מדברים על קשיים חברתיים, איננו מדברים רק על הילד הדחוי, אלא על מגוון דפוסים של התנהגות וביטויים של תקשורת בין־אישית, המובילים את הילד לידי קושי חברתי של ממש.

לקשיים חברתיים מגוון מופעים:

המופנם

סגור. מתקשה לשתף. אינו נוטה לדבר, אינו יוצר קשר ואינו מפתח שיח עם סביבתו. יעדיף להיות בצד ולא במרכז.

השחצן

אוחז ביהירות ככלי לחיזוק הביטחון העצמי שלו, וינופף בה פעם אחר פעם במצבים שבהם הוא חש דווקא חוסר ביטחון. לילד השחצן בדרך כלל הישגים נמוכים ולא רבים, וכאשר הוא מצליח להגיע להישג גבוה אל מול ילד אחר (למשל, מנצח במשחק), הוא יפגין את עוצמת ההישג בצורה פוגענית וחסרת כבוד לזולת.

המתריס

בוטה. משתמש ב"חוצפה" כמנגנון להרחקת סביבתו ממנו, שלתפיסתו איננה רוצה גם כך בקרבתו. יעדיף לעשות כל שביכולתו כדי לדחות את סובביו בטרם הם ידחו אותו.

המתנגד

אינו משתף פעולה בקלות. מתקשה בהתנסויות חדשות. תשובתו האוטומטית תהיה שלילית. ההתנגדות תלווה בווכחנות, בדעתנות ובצורך בהתבודדות. כל אלו ביטויים של ערך עצמי נמוך של הילד. בשל חוסר האמונה ביכולותיו הוא מאמין שהוא לא יצלח התנסויות חדשות, והוא מגלה חשש רב מאי-ודאות ומאיבוד שליטה על האירועים בחייו.

על כן התשובה השלילית תגן עליו ותשאיר אותו במקום הוודאי והבטוח.

הוותרן/הנגרר

הוא אינו בטוח במה שיש לו להציע לסביבתו, לכן מראש לא יביע דעה, ואם יביע אותה יתקשה לעמוד איתן מאחוריה. הוא חושש מאוד כי עמידה על דעתו תוביל להדרתו מסביבתו ולכן יעדיף לוותר על ערכיו ואמונותיו, העיקר שיהיה חלק מהחברה.

מתפרץ בקלות

מאופיין בסף תסכול נמוך וקושי בדחיית סיפוקים, לצד היעדר בוויסות רגשי.

השתלטן

אינו אמפתי לסביבתו ורואה רק את צרכיו שלו. אינו מצליח לקבל דעות נוספות מלבד דעותיו, ולכן יכפה את דעתו על הרוב. גם קושי זה נובע בין היתר בשל חשש מאי-ודאות ואיבוד שליטה, לכן יעדיף שהדברים יהיו בהתאם לתוכניותיו ובדרך שהוא מכיר. למשל, משחק שהוא מכיר, או חוקי משחק שישכתב מחדש בהתאם לצרכים שלו.

המתבודד

חווה לא פעם כישלון חברתי, לכן מעדיף להיות לבד מאשר לחוות שוב חוויה של דחייה וכישלון חברתי. הילדים המתבודדים יבחרו לשחק בדרך כלל במשחקים שאין בהם צורך בשיתוף פעולה ואינטראקציה חברתית. למשל, משחקי בנייה ויצירה.

הבריון/הקורבן

הבריון בעל ערך עצמי נמוך מאוד, וזקוק לחשוף את פצעיו של מישהו אחר במטרה להרגיש בעל ערך, לכן ישמור סביבו "קורבנות" וייתן להם לסבול מעת לעת, ובכך יתחזק מעמדו החברתי. הקורבן זקוק לאינטראקציה חברתית כלשהי כדי להרגיש שייכות, ומתוך הרגל של מערכת יחסים תלותית עם הבריון, הוא נפגע פעם אחר פעם, ואיננו רואה בעצמו קורבן, כי אם חבר שלו. ראייה זו משובשת לחלוטין ונובעת מתוך תחושת נחיתות גבוהה מהרגיל.

המציק

זקוק לאינטראקציה חברתית ואיננו יודע כיצד להשיגה. יפעל באופן של הצקות כדי לקבל יחס כלשהו מסביבתו. אופן התנהגותו משמר את האינטראקציה השלילית שגיבש עד כה. הצקות הן ביטוי בין היתר של גריות יתר ותגובות אימפולסיביות. אלו באות לידי ביטוי במגע ומתפרשות על ידי הסביבה כהצקות.

הרגיש

תגובתו הרגשית לאירועים המתרחשים ניכרת על פניו, והוא איננו מסוגל להסוות את רגשותיו. הילד הרגיש ייעלב בקלות, יבכה ויברח, ובמקרים אחרים יתקוף בצורה שלוחת רסן את הילד המעליב אותו.

הרגזן

אינו יודע להפסיד בכבוד, גם לא לנצח. אינו לוקח אחריות על מעשים, ונוטה לרוב להאשים את סביבתו בכל מה שקורה לו ומתקשה לראות את חצי הכוס המלאה. כל אלו ועוד רבים הם ביטויים של קשיים ספציפיים במספר תפקודים ומיומנויות, היוצרים פערים רגשיים ומשפיעים על תחומים חברתיים. קשיים חסרי איזון אלו מביאים את הילד לידי "בעיית התנהגות" – התנהגות המאתגרת את סביבת הילד, שבליבה אינטראקציה מורכבת המתפרשת על ידי הסביבה כיחסי גומלין שליליים.

גורמים אלו גוררים את הילד וסביבתו הקרובה לידי תסכולים, ויכוחים ותחושת חוסר אונים הדדית היוצרים מעגל מחזורי שקשה לשבור. כדי לשנות זאת לרוב נידרש אנו לשנות את דפוס התקשורת הבין-אישית שלנו תחילה, ולאחר מכן כתוצר לוואי, ישנה הוא את התקשורת ביחס לסביבתו.

מתוך הספר "ילדי ההליקופטר" עמודים 20-23, מאת אייל גל